תובנות לגבי שוק פתרונות ניהול הלמידה בישראל

מערכות ניהול למידה (LMS – Learning Management Systems) הנן מערכות מידע המאפשרות לארגון לתכנן, לבצע ולהעריך את כל מהלכי הלמידה המבוצעים בו ועבורו. המערכות קיימות למעלה מ 25 שנים ונמצאות לפי סקרים אחרונים בלמעלה מ 90% מהארגונים הגדולים בארה"ב. לפי הערכות שונות קיימות היום בעולם כ-1,200 מערכות שונות המחזיקות יחד בשוק המוערך במיליארדי דולרים בשנה. גם בישראל נמצא כי מרבית הארגונים הגדולים וגם הבינוניים בשנים האחרונות מטמיעים פתרונות ניהול למידה. 

באופן מסורתי, ארגון המאמץ פתרון ניהול למידה עושה כן בשל אחד או יותר מהערכים הבאים שהפרויקט עתיד להניב עבורו:

יעילות

• ניהול מערך ההדרכה (מרכז הדרכה, קמפוס)
• ניצול אופטימלי של משאבי הדרכה
• אוטומציה של תהליכי ליבה: רישום, הנגשה, בחינה והערכה, הסמכה ואחרים
• למידה מתוקשבת
• הפחתת עלויות תפעול מערכי ההדרכה

אפקטיביות

• ניצול מקסימלי של זמן הלמידה
• התאמת מסלולי למידה פר תפקיד או פער הדרכתי
• ניהול הכשירות
• גיוון שיטות למידה/ למידה יחידנית

חווית משתמש מקדמת למידה

• הנגשת וניהול למידה באמצעות ממשק עדכני
• יצירת לומדים ומנהלים עם מעורבות גבוהה
• אפשרות ללמידה מתוקשבת, ניידת, עצמית

כמובן שלא כל הצרכים קיימים בכל ארגון, אך ברוב הארגונים ניתן למצוא לפחות שלושה צרכים מרכזים. ככל שהארגון גדול יותר כך גדל מספר הצרכים, השילוב ביניהם ואף לפעמים הקושי להבחין ביניהם.

נוסיף כי לרוב ארגונים מאמצים LMS וסוגי פתרונות למידה שונים כדי להתמודד עם אחד או יותר מהצרכים הבאים

ב 2020 הזכרנו 4 סוגי מערכות ניהול למידה הנפוצות יחסית בארץ ובעולם. ב 2022 השוק הפך מורכב יותר בהיבטים אלו משתי סיבות עיקריות

1. אם בעבר ניתן היה להבחין בין LMS ל LXP הרי שהיום מורכב יותר שכן מערכות רבות משלבות יכולות שהיו שמורות ל LXP בעבר ובהחלט ניתן להגדיר היום LMS רבות כמערכות בעלות יכולות LXP
2. הרחבת תחום הפעולה לעולמות ה HR ושילוב דגש על ניהול מבוסס Skill מוליד מערכות מסוג חדש אותן אנו מכנים Talent Management בהן רכיב ניהול הלמידה הינו רכיב משלים לתהליכי ניוד וקידום מקצועי.

כל ארגון העומד בפני ההחלטה האם לאמץ לראשונה או לשדרג מערכת קיימת ניצב בפני חמש אפשרויות עקרוניות באשר לפתרונות ניהול למידה.

חלופות אלו מייצגים שילוב של מימוש טכנולוגי, מימוש מתודולוגי והטמעה אפשרית

כמו כל דיון במערכות מידע ובפתרונות ניהול למידה בפרט, אין פתרון מושלם אלא פתרון מתאים. על כל ארגון לבצע חשיבה ולבחון חלופות ביחס לאפשרויות המענה וביחס לחלופות העומדת לפניו. נציין שבבואנו לבחור פתרון עקרוני עלינו להתחשב במאפיין אב נוסף הוא תצורת ההתקנה/ עבודה עם הפתרון: ענן למול התקנה מקומית.

התקנה מקומית (On Premise) – הפתרון מותקן בשרתי הארגון ומתוחזקת בתוך הארגון בלבד. כל פיתוח או התאמה מבוצעת על הגרסה המקומית בלבד. לארגון שליטה ואחריות על תקלות, שדרוגים וגישה למערכת. באופן כללי ניתן לומר כי פתרון מקומי הוא פתרון יקר יותר.

תצורת ענן או SaaS (Software as a Service) – הפתרון נמצא על שרתי החברה ואנו ניגשים אליו דרך הרשת. אין לנו יכולת לשלוט על מקרי תקלה או עדכוני מערכת או התאמות המערכת לצרכים ספציפיים של הארגון. הכל מתבצע באמצעות הספק. מצד שני אין לנו עלויות אחסון או תחזוקת שרתים.

חשוב לציין כי עולם מערכות המידע הארגוני בכלל לרבות פתרונות ניהול למידה "עולים" באופן משמעותי לענן. לפי סקרים שונים כיום כ-95% מכלל הפתרונות נמצאים כבר בתצורת ענן.

המעבר לענן בכלל מערכות הארגון מתרחש בשנים האחרונות ועתיד להתעצם בשנים הקרובות. גם כלים בסיסים כמו Office נמצאים כבר בענן וכן מערכות ליבה כמו ERP או CRM. בעקבות הקורונה וכן על בסיס פרויקט תשתיות הענן הלאומי "נימבוס" אנו רואים מגמה בה גם ארגונים מסורתיים יחסית (כגון צה"ל, משרדי ממשלה וארגונים ציבוריים נוספים) מאמצים גם הם טכנולוגיות ענן, בדגש על תחומי למידה ו HR. ההנחה היא כי אם התפתחות פרויקט נימבוס ובהמשך לאחר השקתו הרשמית באמצעות אתרים ישראליים יושלם מעבר מסיבי של מרבית הארגונים בארץ למערכות למידה מבוססות ענן בלבד.

לאחר שהכרנו את המערכות ואת האפשרויות העקרוניות לאימוץ או פיתוח פתרון בארגון, בואו ונכיר את השוק הישראלי והחלופות שמציע התחום נכון לסוף 2022.

השוק המקומי קטן בכל קנה מידה וכולל מספר קטן יחסית של אפשרויות מימוש פתרון ניהול למידה עבור הארגונים בארץ. שתי סיבות עיקריות למצב זה הנכונות לכל מערכות מידע בכל תחום:

1. גודל השוק. השוק קטן יחסית ואינו מציג פוטנציאל מסחרי משמעותי עבור השחקניות הגדולות בעולם.
2. פער השפה. עברית מהווה אתגר בשל היישור לימין. חלק גדול מהמערכות אינן תומכות בשל חוסר העניין במזרח התיכון בכלל (עברית או ערבית).

בחצי הכוס המלאה נוכל לציין כי בשנים האחרונות נכנסות לשוק המקומי שחקניות גדולות ומשמעותיות בעולם. כמו כן התפתחות התחום בעולם הערבי מביאה עוד ועוד מותגים לתמיכה ביישור לימין ולפוטנציאל עבודה גם בעברית.

להלן החלופות לפתרון ניהול למידה אותם מיפינו בשוק המקומי במסגרת ייעוץ ומחקר בשנים האחרונות.

חשוב להדגיש: אין בכוונתנו לציין עדיפות או נחיתות של פתרון אחד על פני אחר אלא לפרוס את האפשרויות בלבד. כאמור אין פתרון מושלם אלא פתרון מתאים ועל כל ארגון לערוך השוואה על בסיס המאפיינים הייחודיים לו והמטרות לשמם יוצא לפרויקט LMS.

נזכיר עוד שני פתרונות משמעותיים בארץ שהם למעשה פרויקטים רחבים בתחום ניהול הלמידה

1. פרויקט "מרכבה". פרויקט SAP המשרת את משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים. במסגרת הפרויקט הוקמה מערכת לניהול למידה על בסיס מודול הלמידה המקורי של SAP (מודול המכונה Learning & Events). הפתרון אמור לשמש טווח רחב מאוד של ארגונים. כיום נמצא בשלבי השקה ופועל בשירות הכבאות בעיקר.
2. בתקופת הקורונה הקים משרד החינוך פתרון ניהול למידה לבתי הספר המבוסס על מערכת Teams של Microsoft בצירוף אפליקציות נוספות לצורך יצירת פורטל למידה דיגיטלית ומרחוק (סינכרוני וא-סינכרוני).

אנו ממליצים לשים לב למספר פתרונות ״מתעוררים״. אל אף שמערכות אלו לא מיושמים בפועל בשוק הישראלי, אין לנו ספק כי פתרונות אלו ייושמו בארץ או ישפיעו על השוק הישראלי. פתרונות אלו מציגים פוטנציאל ״לשחקנים חדשים״ או סוג חדש של מערכות, על כן חשוב להבין לעקוב אחר היישומים הראשונים שלהם או ניסיונות החדירה שלהם לשוק.

1. Microsoft Viva Engage- זה סוג חדש של פתרונות: מערכת ל engagement עם עובדים. פתרון זה מעניין לא רק מכוון שהוא מגיע מבית היוצר של ענקית הפתרונות לארגונים Microsoft. הפתרון מעניין בעיקר כי הוא מציב תהליכי למידה פתוחים, חוויתיים, מותאמים אישית ומבוססי User generated content כחלק בלתי נפרד ממערכת היחסים של העובד עם הארגון ומתהליכי שימור ה talent הארגוני. מערב לכך הפוטנציאל להשתמש ב data אשר Microsoft תוכל למצאות מ linkedin ושאר הפתרונות של Microsoft, יכול לאפשר התאמת חווית למידה אישית מתקדמת.
2. ספקים קטנים שמתחלים ״לדבר״ עברית- אנו מזהים מערכות נוספת אשר התחיל לתת מענה בשפה העברית. יכולת זו לא באה לאור חדירה לשוק הישראלי כי אם לאור יכולות פשוטת יותר לתרגם את המערכות משפת המקור שלהם. דוגמאות מייצגות הן: easy-lms, Regudo, hblearning. פתרונות אלו, בשילוב מודל תמחור מאוד בסיסי ותחרותי יכולים לתת מענה לצרכים פשוטים, חולפים והתנסותיים.

מערכות אשר מתמקדות בשלב ספציפי במחזור החיים של העבוד- נסיון הטמעה נוסף שמייצג על ידי מספר ספקים בשוק הישראלי הם מערכות אשר מתמקדות בשלב מסויים של מחזור החיים של המשתמש כגון: מערכות לשלב ה onboarding או לשלב המעבר בין תפקדים או מערכות המתמקדות רק עבור תחזוקת הידע. הקלות של הפצת מערכות אלו בענן בשילוב הקלות במימוש ממשקים למערכות HR מאפשר לספקי הפתרון ליצור התמחויות אשר מייצגות יתרונות תחרותיים לעיסוק בתחום תוכן אחד בלבד. דוגמה מייצגת לכך היא enboarder אשר מתמקדת בעיקר בשלבי קליטת העובד בארגון

אז אמרנו ונאמר שוב ושוב אין פתרון מושלם אלא מתאים. בחירת פתרון הנה שילוב בין הבנת הצרכים, המאפיינים הארגוניים ויכולתו של פתרון זה או אחר לתת את המענה המתאים ביותר.

אנו ניצבים מול מספר קטן מאוד של פתרונות בהנחה שעלינו לעבוד עם מערכת תומכת עברית וספק מקומי (אגב, אם אין לכם מאפיינים אלו תוכלו תיאורטית לגשת לעוד עשרות ספקים בעולם. רצוי לבדוק סקרים בתחום וכן בקרב חברות דומות בדבר פתרונות נוספים על אלו שהוזכרו במאמר זה).

מספר האפשרויות הקטן מהווה חיסרון ביחס לשוק הגלובלי אך גם יתרון בתהליך הבחירה. סה"כ יש היום בארץ מערכות מעולות וידע רב נצבר בתחום בקרב הארגונים והספקים. ובין החלופות בארץ ניתן למצוא גם את הפתרונות המובלים בעולם.

תהליך בחירה נכון, של מערכת אשר תשמש את הארגון בין 5 ל10 שנים דורש אפיון ראשוני לפחות. תהליך זה דורש היכרות מעמיקה ומדוקדקת עם החלופות וגם צרכי למידה בזירה העסקית, בעיקר לאור השפעות הטכנולוגיה, דור הלומדים והצרכים העסיקים המשתנים. בדרך כלל תהליך אפיון מסוג זה יבדל את סוג הפתרון ואיתו ישאיר אותנו לרוב מול 4-5 חלופות לכול היותר. כתהליך ראשוני ניתן לבצע את האפיון הבא, נסו לענות על שאלות הבסיס הבאות ובהתאם לזהות חלופות רלוונטיות בטבלה:

1. האם מערכת ענן הנה אופציה? כאמור מדובר במגמה הצוברת תאוצה אך בהחלט יתכן שהיום ובשנים הקרובות הארגון שלכם עדיין לא יעלה לענן מבחינת IT ובהתאם רשימת החלופות קטנה. השתדלו לא להיות "החלוצים בענן" (מערכת המידע הראשונה אשר עולה לענן) מכוון שבדרך כלל פרויקט זה יתארך וידרוש הגדרות רבות שהארגון תרם התחיל להבין.
2. האם מדובר במהלך HR כולל (Talent Management) או מודול ניהול למידה בלבד? ברשימה 3 פתרונות ניהול HR המכונות Talent Management. היתרון המרכזי שלהן הנו בהטמעת כלל החבילה ובה מודול ניהול הלמידה. ניתן לבצע פרויקטים עם מודול ניהול הלמידה בלבד עם ממשקים למערכות HR קיימות בארגון אך יתכן כי מהלך זה ימנע ממימוש הפוטנציאל המלא של ה-LMS. במידה וה HR כולו מחפש פתרון בטווח הקצר יש לשקול חלופות אלו כמעומדים מובילים.
3. מהם צרכי ניהול הלמידה שלכם? מדוע אתם יוצאים לפרויקט? הגדרת הצרכים וכאבים הארגוניים בגינם אתם יוצאים לפרויקט תעזור למקד במערכות בעלי חוזקות מסוימות. לדוגמה: האם עיקר הצורך נובע מהרצון לממש למידה מתוקשבת או אולי הרצון לנהל את מרכז ההדרכה והמשאבים בו. לכל מערכת ניסיון, חוזקות וחולשות. ניתן (במקרה זה באמצעות יועץ) לסמן מערכות התואמות את הצורך שלכם.

בהמשך חשוב ומומלץ מאוד לכתוב אפיון ומסמך דרישות (RFP – Request for Price) בעזרת יועצים בלתי תלויים שיסיעו בזיהוי הצרכים ומאפייני הארגון הייחודיים. תהליך זה יוביל לבחירה מודעת של הפתרון המתאים. לרוב גם נמליץ להמשיך לניסוי קצר (POC) עם החלופות אשר הגיע "לקו הגמר".

לסיכום: פרויקט בחירת והטמעת פתרון ניהול למידה ארגוני מהווה אתגר ניהולי, טכנולוגי ותרבותי ונחשב פעמים רבות לאתגר המשמעותי ביותר עבור גוף הלמידה הארגוני. ניהול נכון של שלבי הגישה והתנעתו יסייעו בהבניית פרויקט אפקטיבי ונקי ככל האפשר ממכשלות פנים וחוץ ארגוניות. פתרון המתאים לארגון מקנה ערכים מוספים לגוף הלמידה ולארגון כולו מעבר לכל יישום טכנולוגי אחר.